שלום.
אחרי שאמא שמעה שהמלצת לי ללכת לקבוצת תמיכה היא הכריחה אותי ללכת! בהתחלה לא רציתי, צעקתי עליה שאני לא מוכנה ללכת לשם כי אין לי מה לחפש שם!! אתם לא מבינים שאין לי שום בעיה!?
בסופו של דבר הייתי חייבת ללכת-היא אמרה שאני אעבור לגור עם אבא אם אני לא אלך ... ולא רציתי, אז הייתי חייבת ללכת.
כשהגעתי לשם ראיתי רק בנות בנות הגיל שלי בערך, שנתיים מעל על שנתיים מתחת.
הגעתי קצת באיחור וכולם הסתכלו עליי –ודבר ראשון על הבטן שלי, התעצבנתי אבל שמרתי בפנים והתיישבתי, במהלך כל המפגש שתקתי ולא אמרתי כלום, רק הקשבתי לכל מה שאחרים אמרו-על החיים שלהם, על איך שהם אוכלים וכ'ו...זה היה נשמע מאוד דומה למצב שלי –אבל אני לא כזאת! ולא הבנתי מה אני מחפשת שם .
אחרי שחזרתי הביתה אמא ישר שאלה איך היה, לא עניתי לה-נכנסתי לחדר וטרקתי אחרי את הדלת.
התיישבתי על המיטה ופתאום היו לי כאבי בטן עזים במיוחד, פתחתי את היומן לבדוק-אולי אני אמורה לקבל מחזור ואלו כאבי לוואי? אבל כשפתחתי אותו שמתי לב שכבר חודשיים וחצי לא קיבלתי מחזור!! וזה מתחיל להדאיג אותי-מה עליי לעשות בנושא?
האם זה מסוכן ?..
בנוסף, בזמן האחרון אני מרגישה כאבי ראש, בחילות , אני סובלת גם מדם בצואה ויריקות דם לפעמים...מה זה אומר?..האם זה קשור לאיחור המחזור שלי ?
אחרי כמה דקות קיבלתי שיחת טלפון מעינת-החברה הכי טובה שלי, והיא הזמינה אותי אליה הביתה ואמרה שרון ויואב יהיו שם , רון זה החבר שלי.
התחמקתי מזה מיד כי לא היה לי כוח, כבר הרבה זמן אין לי כוח לראות אנשים-נמאס לי מכולם ואני רק רוצה להישאר בבית על המיטה שלי .
היא התאכזבה מזה שאני לא באה, וגם רון ..
לא היה אכפת לי ממש, וניסיתי ללכת לישון.
בשעה 10 קיבלתי טלפון מרון –שמחתי והתלהבתי לשמוע אותו ... הוא לא היה נשמע ככה.
הוא אמר לי שזה כבר לא כמו פעם, והוא כבר בקושי רואה אותי, הוא אומר שהוא לא יודע מה עובר עליי בזמן האחרון, שהשתנתי, אני כבר לא אני-אני לא שמחה כמו פעם, כבר בקושי יוצאת מהבית וכבר לא מדברת איתו..ואז הוא אמר את הנורא מכל-הוא אמר שהוא חושב שאנחנו צריכים להיפרד. באותה השניה ניתקתי לו-לא יכולתי לשמוע יותר והתחלתי לבכות ולומר-"זה בגלל שאני שמנה!! זה פשוט בגלל זה, הוא שונא אותי הוא חושב שאני שמנה!".
אני מיואשת מהחיים האלה כבר-אין לי סיבה לחיות יותר עכשיו כשהוא עזב אותי.
נתראה, או שלא,
נעמה.
אחרי שאמא שמעה שהמלצת לי ללכת לקבוצת תמיכה היא הכריחה אותי ללכת! בהתחלה לא רציתי, צעקתי עליה שאני לא מוכנה ללכת לשם כי אין לי מה לחפש שם!! אתם לא מבינים שאין לי שום בעיה!?
בסופו של דבר הייתי חייבת ללכת-היא אמרה שאני אעבור לגור עם אבא אם אני לא אלך ... ולא רציתי, אז הייתי חייבת ללכת.
כשהגעתי לשם ראיתי רק בנות בנות הגיל שלי בערך, שנתיים מעל על שנתיים מתחת.
הגעתי קצת באיחור וכולם הסתכלו עליי –ודבר ראשון על הבטן שלי, התעצבנתי אבל שמרתי בפנים והתיישבתי, במהלך כל המפגש שתקתי ולא אמרתי כלום, רק הקשבתי לכל מה שאחרים אמרו-על החיים שלהם, על איך שהם אוכלים וכ'ו...זה היה נשמע מאוד דומה למצב שלי –אבל אני לא כזאת! ולא הבנתי מה אני מחפשת שם .
אחרי שחזרתי הביתה אמא ישר שאלה איך היה, לא עניתי לה-נכנסתי לחדר וטרקתי אחרי את הדלת.
התיישבתי על המיטה ופתאום היו לי כאבי בטן עזים במיוחד, פתחתי את היומן לבדוק-אולי אני אמורה לקבל מחזור ואלו כאבי לוואי? אבל כשפתחתי אותו שמתי לב שכבר חודשיים וחצי לא קיבלתי מחזור!! וזה מתחיל להדאיג אותי-מה עליי לעשות בנושא?
האם זה מסוכן ?..
בנוסף, בזמן האחרון אני מרגישה כאבי ראש, בחילות , אני סובלת גם מדם בצואה ויריקות דם לפעמים...מה זה אומר?..האם זה קשור לאיחור המחזור שלי ?
אחרי כמה דקות קיבלתי שיחת טלפון מעינת-החברה הכי טובה שלי, והיא הזמינה אותי אליה הביתה ואמרה שרון ויואב יהיו שם , רון זה החבר שלי.
התחמקתי מזה מיד כי לא היה לי כוח, כבר הרבה זמן אין לי כוח לראות אנשים-נמאס לי מכולם ואני רק רוצה להישאר בבית על המיטה שלי .
היא התאכזבה מזה שאני לא באה, וגם רון ..
לא היה אכפת לי ממש, וניסיתי ללכת לישון.
בשעה 10 קיבלתי טלפון מרון –שמחתי והתלהבתי לשמוע אותו ... הוא לא היה נשמע ככה.
הוא אמר לי שזה כבר לא כמו פעם, והוא כבר בקושי רואה אותי, הוא אומר שהוא לא יודע מה עובר עליי בזמן האחרון, שהשתנתי, אני כבר לא אני-אני לא שמחה כמו פעם, כבר בקושי יוצאת מהבית וכבר לא מדברת איתו..ואז הוא אמר את הנורא מכל-הוא אמר שהוא חושב שאנחנו צריכים להיפרד. באותה השניה ניתקתי לו-לא יכולתי לשמוע יותר והתחלתי לבכות ולומר-"זה בגלל שאני שמנה!! זה פשוט בגלל זה, הוא שונא אותי הוא חושב שאני שמנה!".
אני מיואשת מהחיים האלה כבר-אין לי סיבה לחיות יותר עכשיו כשהוא עזב אותי.
נתראה, או שלא,
נעמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה