30 באפר׳ 2009

נעמה שלום. (פגישה שלישית)

חבל לי מאוד לשמוע על כך שאת לא הולכת לפגישות קבוצת התמיכה ומשקרת לאמא שלך, חוששני שאאלץ לשתף את אמך בנושא הזה.
בקשר לפרידה שלך מחבר שלך-אני מבין שאת חשה דיכאון רב בעקבות זה ואני שוב ממליץ לך לקחת כדורי נגד דיכאון-מה שישפר את מצב רוח והרגשתך.
בקשר למה שסיפרת לי בפגישתנו האחרונה-הפסקת המחזור ומיעוט בסממנים שסיפרת עליהם-כתבת שהם כמעט ופסקו, זאת אומרת שלא פסקו לגמרי-לכן עדיין יש חשש רב לכיב בקיבה שנוצר בעקבות האנורקסיה, ובעקבות התייעצות עם הרופא המומחה כנראה ותצטרכי ללכת לאשפוז.
לפי בקשתו של הרופא המומחה-בעוד כשבוע אאלץ להגיש דו"ח מעקב ואז נדע אם יש צורך באשפוז.
בנוסף, סיפרת כי את סובלת מצמא, ההתביישות גורמת לעצירות ומגדילה את השומן בגוף, מה שמוביל לטמפרטורת גוף נמוכה המקשה על הגוף להתמודד עם קור, ועם זאת את הופכת ונהיית פגיעה יותר ויותר למחלות.
כל הסממנים האחרים שכתבת-עור המתכסה בשיער רך, שיערך ניהיה יבש-כל אלו הם תופעות לוואי של האנורקסיה ויפסיקו כשאת תבריאי.
יש להתייעץ עם הרופא המומחה בקשר למה עושים מכאן-אספר לך על כך בפגישתנו הבאה,
מאחל לך כל טוב,
דר' יוחנן .

תגובה 1:

  1. אנו מצודדות ותומכות בגישתו של דר' יוחנן,
    ומקוות שיצליח להבריא את הנערה ממחלת האנורקסיה בהמשך.

    השבמחק